ברמלי ליליאן נ' הראל בע"מ - חברה לבטוח ואח'

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת בשתי תאונות דרכים, הכל על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 [להלן – "חוק הפיצויים"].

המחלוקת על הנזקים בלבד.

רקע ועובדות שאינן במחלוקת

1. התובעת ילידת 10.10.68, דומיננטית ביד ימין, נפגעה בשתי תאונות דרכים.

התאונה הראשונה מיום 4.11.04 [מכוסה על ידי "הראל"]:

2. התובעת ביקשה להוציא את רכבה ממקום חניית עבודתה בתוך חניון. לשם כך נהגה בו לאחור ["רוורס"] והתנגשה ברכב גדול שחנה במרחק של 5 – 10 מטרים מרכבה. כתוצאה מכך נפגעה במנגנון "צליפת שוט".

3. כבר ביום 7.11.04 חתמו התובעת והמעבידה על טופס למתן טיפול רפואי [בל/250]. בטופס פירטה התובעת את נסיבות התאונה ופגיעות צוואר, כתף ויד ימין. על אף זאת לא פנתה באותה עת לטיפול רפואי.

4. ביום 24.11.04 התייצבה התובעת לראשונה אצל ד"ר קנת, רופא קופ"ח. היא התלוננה על כאבים ביומיים הראשונים, לאחר מכן על כאבי צוואר עם זרמים ביד ימין ובשבוע האחרון על קושי בהרמת היד עם נימול וחולשה ביד. נוכח ההחמרה בתלונות והיעדר בדיקה או צילום, הפנה אותה הרופא לחדר מיון.

5. למחרת, ה – 25.11.04, הגיעה התובעת לחדר מיון של בי"ח שיבא. בקבלתה התלוננה על כאבי צוואר, עם הטבה בשבוע האחרון אך גם על חולשה פרוגרסיבית של יד ימין. רופאי בית החולים אבחנו מגבלה בתנועת צוואר, חולשה בשריר מפרק כתף ימין וירידת תחושה ביד ימין. בנוסף אבחנו פריצת דיסק בין חוליות הצוואר C4-5. התובעת אושפזה למשך 14 ימים עד כולל ליום 8.12.04.

6. במהלך האשפוז נותחה התובעת לכריתת הדיסק ושוחררה לביתה עם המלצות לצווארון קשיח ופיזיותראפיה לגפיים.

7. על אף שהתאונה אירעה בעת יציאתה של התובעת ממקום עבודתה, נדחתה תביעתה לתשלום דמי פגיעה על ידי המל"ל, מן הטעם כי הייתה בדרכה לפגישת עבודה אישית שאינה לצרכי עבודה [ת/2]. על כן מדובר בתאונת דרכים שאינה בגדר תאונת עבודה.

התאונה השנייה מיום 21.8.05 [מכוסה על ידי "הפול"]:

7. תאונה זו אירעה כאשר הורכבה התובעת כנוסעת על אופנוע נהוג על ידי בעלה. האופנוע החליק וכתוצאה מכך נחבלה התובעת במרפקה הימני [להלן – "המרפק"].

8. התובעת פונתה לחדר מיון של בי"ח שיבא שם אובחנו פריקה ושבר בראש הרדיוס של המרפק. היא נותחה לרדוקציה ושוחררה למחרת עם קיבוע סד גבס אחורי.

9. המרפק אמנם נמצא במקומו אך ראש הרדיוס המרוסק המשיך להציק לתובעת. בהיעדר שיפור במצבה, אושפזה בשנית מיום 30.10.05 ועד כולל ליום 8.11.05 כאשר במהלך האשפוז נותחה להוצאת ראש הרדיוס.

9. ביום 6.2.08 אושפזה התובעת בשלישית עד כולל ליום 11.2.08. במהלך אשפוז זה נותחה בשלישית לשחרור הלחץ על העצב האולנארי במרפק.

10. סה"כ אושפזה התובעת בגין תאונה זו למשך 18 יום. בסיומו של כל אחד מהאשפוזים הומלצו לתובעת חופשות מחלה וכן טיפולי פיזיותראפיה.

11. התובעת עבדה וממשיכה כל העת לעבוד ככלכלנית ואחראית תקציב ובקרה בחברת ההייטק גילת רשתות לווין בע"מ [להלן – "גילת"]. בתקופות היעדרותה מעבודתה עקב התאונות, שולם לה שכרה במלואו על חשבון ימי חופשה.

חוות דעת מומחי בית המשפט